כאשר עוסקים בספרים שנכתבו בעבר וברוח תקופה מסוימת, קיים חשש שנכפה עליהם פרשנות הנגזרת מהתרבות המודרנית שבה גדלנו, ובכך נעוות, אולי, את הכוונות המקוריות של המחבר. כך גם לגבי הטקסט הרפואי העתיק Shang Han Lun. כמו קלאסיקות סיניות רבות, ניחן הספר ברבדים ובמשמעויות מגוונות, העשויות להשתנות בהתאם לנקודת מבטו של הקורא. זהו הקושי אך גם הכוח והיופי של הטקסט הזה.

מבחינה היסטורית, מהווה ה-Shang Han Lun  נקודת מפנה בתהליך הפיכתה של הרפואה הסינית מאוסף של ידע קדום, עקרונות פילוסופיים נשגבים ותובנות מעמיקות, לתורה רפואית מוצקה. רפואה המושתתת על מודלים סדורים ו’מדעיים’ עם כלים המותאמים לעקרונות טיפוליים ברורים. עם זאת, הערך העצום של הספר טמון ביכולתו לצעוד קדימה אל עולם הרפואה המעשי מבלי להינתק אפילו במעט מהרעיונות הנשגבים ומהראייה הקוסמולוגית המשתקפים ב’קאנון הפנימי של הקיסר הצהוב’, ‘ספר התמורות’, ‘האיכר השמיימי’ וקלאסיקות סיניות נוספות שקדמו לו.

בקריאה מעמיקה ומדוקדקת של הספר ומעיון ב- 112 המרקחות המהוות את עיקרו, נגלה עולם עשיר של מחשבה סינית הממקמת את האדם בתוך המכלול השלם של הטבע, הרבה מעבר לרשימות של צמחים ומינונים.

יכולתו לנווט בין ארציות פרקטית לבין שמימיות קוסמית היא הישגו הגדול. במאמר זה ובמאמרי ההמשך אנסה להציג את צדדיו החבויים יותר של הספר שאינם נידונים בדרך כלל; שהופכים אותו לציר המחבר בין שמיים וארץ, ומעניקים לו מעמד של קלאסיקה אמיתית.

שם הספר: משמעות צרה ומשמעות רחבה

שמו של הספר היה נתון במחלוקת בקרב דורות של פרשנים, וכבר מהדיון הזה ניתן להפיק כמה תובנות על מהותו וייעודו. התרגום הישיר והמילולי מסינית ניתן לפירוק כך: Shang: ‘פגיעה’, Han: ‘קור’, Lun: סיומת שמשמעותה ‘דיון’. בחירת הסיומת מאפשרת לעיתים קרובות להבחין בין ספרים שקיבלו מעמד של קלאסיקה המיוצגת על ידי הסיומת “Nei Jing, Yi Jing) “Jing וכו’) לבין ספרים שתוכנם מהווה דיון בידע שהיה קיים עוד קודם, ובשל כך מעמדם נמוך יותר (לדוגמה Pi Wei Lun). ה-Shang Han Lun משתייך לקבוצה האחרונה, ובכל זאת מעמדו הוא כמעט של ספר קלאסי, זאת בזכות חשיבותו וחדשנותו הרפואית.

על פי Liu Li Hong, מומחה ל- Shang Han Lun, המשתייך לזרם הקלאסי של רופאים בסין החותרים להחייאת הרפואה הסינית העתיקה, ניתן להבין את שם הספר בשתי רמות של משמעות.

המשמעות הצרה: צמד המילים ‘Shang Han’ במשמעותו הפשוטה ‘פגיעות קור’ יוצר רושם כי עיקר הספר עוסק בגורמים פתוגניים חיצוניים קרים התוקפים את הגוף. מסקנה זו עשויה לקבל תימוכין מהידוע לנו על מחבר הספר Zhang Zhong Jing שחי בצפון סין וטיפל בחולים במחלות זיהומיות שונות בהשפעת מזג האוויר הקר ששרר שם (התקופה היא סוף שושלת חאן – שנת 220 לספירה בקירוב). יש הגיון בהנחה שמרבית חוליו של  Zhang Zhong Jing הגיעו למרפאתו עם תסמינים טיפוסיים של רוח קור – חום וצמרמורות, כאבי צוואר, שלשולים, הקאות וכד’.

אולם, פרשנות צרה זו מופרכת הן ב-Nanjing שם משויכים ל-Shang Han Lun  חמישה סוגי מחלות, והן כשמעמיקים בקריאה ומתברר כי הספר עוסק במגוון שלם של פתולוגיות ואתיולוגיות – חום, לחות, יובש, חוסר QI, חוסר דם, חוסר Yin, חוסר Yang; למעשה, מרבית המצבים הפתולוגיים הידועים ברפואה הסינית נזכרים בו. מכאן הצורך בפרשנות רחבה וכוללנית יותר לשמו.

המשמעות הרחבה: המשמעות הרחבה של המושג ‘פגיעת קור’ מתייחסת לאו דווקא להשפעה הישירה המוכרת לנו על רמת ה-Wei של הגוף אלא לטווח רחב בהרבה של השפעות פתולוגיות שונות, החולקות מכנה משותף אחד והוא פגיעה בזרימת ה-QI התקינה של השכבה.

למה הכוונה?

ה-Shang Han Lun מלמד כי כל אחת משש השכבות מתאפיינת בזרימת Qi בעלת אופי, עוצמה וכיוון ייחודיים אשר קובעים את תפקידה הספציפי במערך הפיזיולוגי הכולל. הבנת התצורות האנרגטיות של כל שכבה במצבים של בריאות, מאפשרת למטפל הסיני להבין ואף ולצפות את התגובות הפתולוגיות במצבי חולי, כאשר גורם פתוגני חודר לשכבה ומשבש את זרימת הצ’י הנכונה.  התאמת פורמולות צמחים מתבססת על הבנה זו ולכן משמש מודל שש השכבות ככלי אבחוני וטיפולי ממדרגה ראשונה.

אופי זרימת הצ’י בשכבות – מרכיב הזמן

אחת מפעולות ה’הסתגלות’ שנדרשת מאתנו בעבודתנו ברפואה הסינית היא ההסתכלות על תופעות טבע שונות במושגים של ‘מתי’ ולא ‘היכן’. בבסיס הבדל זה עומדת ההנחה כי יצורים חיים כבולים לאותם שינויים מחזוריים המנהלים את הטבע בתוכו הם חיים. מחזורים אלה, כידוע, קיימים במספר רמות – היום, החודש, השנה ואפילו מחזורים של 10 ו- 12 שנים. בניסיון להגדיר חוקיות אחת שמאחדת את כל מחזורי הזמן השונים, פיתחו הסינים את שיטת הגזעים והענפים המחלקת מחזורים אלה לפרקי זמן קבועים. לכל אחד מהם יש אלמנט דומיננטי, אנרגיה אקלימית ספציפית, ויחס מסוים בין כוחות ה-Yin וה-Yang. ההבדלים בין מקטעי הזמן הללו באים לידי ביטוי בזרימת QI בצורה ובכיוון ייחודיים, ועל כן לכל פרק זמן יש ‘תעודת זהות’ אנרגטית משלו.

שש השכבות נתפסות, לפעמים, כמודל המחלק את הגוף לאזורים אנטומיים מוגדרים, ומתאר מהלך התקדמות של מחלה ממקום שטחי בגוף למקום עמוק. זוהי דוגמא להסתכלות ‘מרחבית’. לחילופין, ניתן, כפי שעשה Zhang Zhong Jing לתפוס את שש השכבות כמודל ‘טמפוראלי’ הפועל על פי תכתיבים של זמן, ובאופן ספציפי יותר כמנגנון פיזיולוגי המתאים את גוף האדם אל השינויים המחזוריים של הטבע.

בבסיס התפיסה של ה-Shang Han Lun עומדת ההנחה כי שש השכבות מהוות שיקוף של שנים-עשר הענפים הארציים וכי בכל אחת מהן זורם ה-Qi בכיוון ובאיכות זהה לזו של הענפים הספציפיים המתאימים לה. השקפה זו מובאת בקטע המסיים של כל אחד מפרקי ה-Shang Han Lun, שם מציין המחבר את ה-(Yun Qi” (运气” של השכבה, שפירושו התאמתה לפרקי זמן ספציפיים. חשיבותן של הפסקאות המסיימות הללו נעוצה, מצד אחד, בהכוונה שהיא נותנת לרופא ביחס לזמני הטיפול המועדפים בכל שכבה, ומצד שני בתרומתה להבנת המבנה האנרגטי ה’עונתי’ של השכבה. התרשים הבא מתאר את ההתאמות הללו ומרמז על כך שזרימת הצ’י בכל אחת מהשכבות מהדהדת בתדר האנרגטי של העונה אליה היא שייכת.

תפריט